Gospel is God's Spell – שירת הרוח היא קסם האל

פעם אחת… לפני שנים רבות, חיה לה ביבשת רחוקה חבורת מהגרים שובבים. אותם אנשים חביבים אשר בנו זה עתה מולדת חדשה, אהבו מאוד הרפתקאות. אחת ההרפתקאות שהייתה אהובה במיוחד על אנשי המולדת החדשה בימים עתיקים אלה, הייתה מסעות מעבר לים. אנשים רבים מאותה מולדת קסומה יצאו להם בספינות לכל מיני מקומות כדי להתאוורר, כדי לגלות אוצרות, או כדי לברוח מהאישה הנודניקית שבבית.

יום אחד בימים הקסומים ההם, יצאו חלק מאנשי המולדת החדשה אל מעבר לים – לארץ רחוקה וענייה, ודווקא שם הם גילו אופציה חדשה של אוצר לניכוס אישי: בני אדם!! אנשי המולדת החדשה השמחים שוחחו עם המקומיים העניים וסיפרו להם על נפלאות מולדתם. הם תיארו עושר ואושר, מזג אויר נוח, מחצבים, אוצרות, מקומות עבודה רבים, ומחייה של שפע רב. המקומיים העניים, אשר עיניהם התעגלו למשמע התיאורים המענגים של ארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות, הסכימו בחפץ לב להזדמנות החד פעמית שהוצעה להם – להפליג יחד עם האנשים הזרים אל המולדת החדשה.

אך אבוי – איך שדרכה כף רגליהם של האורחים המכובדים על אדמת המולדת החדשה, נתחוור להם שהם לא ממש 'אורחים' אלא יותר 'רכוש' של אותם הרפתקניים שהביאו אותם ליבשת מלכתחילה.  אם הם ניסו להתנגד למצבם החדש, כנראה ההתנגדות הייתה חלשה מידי. אולי זה היה בגלל שהם היו אנשים זרים במקום חדש ומנוכר לחלוטין, ואולי הם קיבלו איזושהי הצעה שאי אפשר לסרב לה מבני המולדת החדשה. בכל אופן, לא מן הנמנע לשער שהיו אנשים שהתנגדו מאוד להיות עבדים ושפחות, ופשוט לא תועדו – כלומר לא המקרים של ההתנגדויות נעלמו ולא תועדו, אלא העבדים הם שנעלמו ולא תועדו.

הסיפור הוא סיפור אמיתי (עם כמה פרטים מסולפים קצת פה ושם). אה…ואם במקרה חשבתם שסיפרתי לכם עכשיו על פועלים רומנים או על עוזרות פיליפיניות או משהו בסגנון אז טעיתם. לאמיתו של דבר הסיפור הוא על העבדים השחורים באמריקה.

וכיצד סיפור העבדות באמריקה קשור למוזיקה ולשירה? אז בפשטות – אותם עבדים אפריקאים שהובאו במרמה אל אמריקה הביאו לנו ולתרבותנו מתנות מוזיקאליות עצומות – הרוק, הפופ, הראפ, שירי הנשמה, הג'אז והבלוז – הכול התחיל אז.

כאשר הגיעו העבדים השחורים לאמריקה הם אימצו את הדת הנוצרית (כנראה שמבחירה…) אבל בגלל גזענות מצידם של האנשים ה'לבנים', הם לא הורשו להתפלל יחד עם איתם באותן הכנסיות. לכן, הם יצרו לעצמם 'כנסיות' סודיות משלהם ושם התפללו בחשאי בדרכם המיוחדת.

'הדרך המיוחדת' הזו, היא אם רוב הסגנונות הקצביים הפופולאריים של ימינו. מזמורי התפילה של העבדים השחורים באמריקה היוו מעין מיזוג בין אלמנטים מוזיקאליים אפריקאיים לבין אלמנטים שבאו מהמוזיקה האירופאית המערבית. מוזיקת התפילה המיוחדת של העבדים השחורים באמריקה הייתה משהו חדש לחלוטין שלא היה דומה לו אי פעם בעבר. זו הייתה מוזיקת הגוספל, או הספיריטואל.

מוזיקת הגוספל בכנסיות השחורים הביאה איתה מאפיינים שונים ממה שהיה מוכר קודם לכן באמריקה הלבנה: במשקלים המרובעים למשל (2/4, 4/4…) הדגש פתאום נפל על הפעמה השנייה והרביעית – עד אז באירופה ובקולוניות שלה היה מקובל שהדגש נופל תמיד על הפעמה הראשונה שבתיבה. המלודיות נשענו על חמישה צלילים בסיסיים, ואם עד אז היה מקובל בשירה לפגוע בדיוק בצליל, אז בגוספל הוספה צורה שירה 'מעוקמת' (כן, כן… ה'סלייד' בגיטרה – משם!). עיקום הצליל בגליסנדו דמה ליבבה של בכי או לאנחה, מה שכנראה ביטא את הבכי והאנחות של העבדים הכורעים תחת חיים כה קשים ואכזריים (blue notes). מעניין שהצלילים נקראים blue notes, והמילה blue באנגלית משמעותה היא לא רק צבע כחול כי אם גם עצבות ודיכאון… הטקסט בשירי הספיריטואל עסק פעמים רבות בנושא התנ"כי של יציאת מצרים – היציאה מעבדות לחירות וההגעה לארץ המובטחת (מעניין למה…).

אני ממליצה לכם בחום להאזין לזמרת הגוספל האגדית מאהליה ג'קסוןתוכלו לשמוע כאן כל מיני מאפיינים מוזיקאליים שנמצאים בג'אז ובבלוז ואשר התחילו אז – עם הספיריטואל. אתם תשמעו את הדגשי הפעמות השנייה והרביעית במשקל בתיבה, את השירה המלאה עם הצלילים הכחולים העקומים ואתם מוזמנים לנסות למצוא מאפיינים נוספים…

הגוספל היא מוזיקה מדהימה – תיהנו!
פורסם בקטגוריה כללי, מדריך, מה פירוש, סוגות וסגנונות, פדגוגיה, עם התגים , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על Gospel is God's Spell – שירת הרוח היא קסם האל

  1. מאת vandersister‏:

    איזה פוסט מקסים. תודה 🙂

    אולי דווקא בכלל ששירת הגוספל דורשת כל כך הרבה נשמה, קשה לי איתה. הרבה יותר קשה להביע את עצמך בצלילים "שבורים" או "עקומים" מאשר בצלילים מדויקים. אבל זה בהחלט הקסם של שירה מסוג כזה.

  2. מאת אלה אלרם‏:

    תודה את בעצמך! (-:
    גוספל יכולה להיות קשה לעיכול – במיוחד אם גדלת על מוזיקה קלאסית שבה החוקים המוזיקאליים שונים – עד – כמעט – הפוכים מהגוספל. הדגשים, המודוסים, אופן בניית השיאים שבמוזיקה וכ"ו. אולי זו הסיבה שיש כל כך הרבה אנשים שלא מסוגלים לשמוע ג'אז. יש לנו שפת אם שאיתה גדלנו. נראה לי שיש לנו גם 'שפת אם' מוזיקאלית, ואם אנחנו נחשפים לשפות שונות מאוד, קשה לאהוב את זה מייד… (-:

  3. מאת המחסנאית‏:

    אני נורא אוהבת גוספל ונחמד היה לעקוב שוב אחרי שורשיו. מאהליה ג'קסון היא נהדרת ויופי שהבאת כאן קליפ. מאד אהבתי ללכת לכנסיות בהארלם בניו יורק בימי ראשון כשהייתי שם. ( לא כל כך הרבה הייתי שם לדאבוני). החוויה של השירה בכנסיות שכונתיות מעלפת..

  4. מאת אלה אלרם‏:

    היי מחסנאית יקרה,

    ברוכה הבאה!

    מדהים שיצא לך להיות נוכחת בכנסיות בהארלם. תגידי… רקדת איתם?

    יש מצב שתספרי לנו קצת יותר על הביקורים שלך שם? זה מאוד מאוד מסקרן…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *