בבקשה לשיר חזק!

האם מבקשים מכם לעיתים תכופות להגביר את הקול? האם אתם מבקשים מהמורים שלכם שילמדו אתכם לשיר "יותר חזק"? אולי באנסמבל הקולי שאתם משתתפים בו או במקהלה לא נותנים לכם לשיר קטעי סולו בגלל שהמנצחים חוששים שלא ישמעו אתכם בקהל?

במאמר הזה אני הולכת להציע דרכים להתמודדות עם הבעיה הזו. לא הייתי ממליצה לכם להתמודד עם הבעיה של שירה שקטה מידי לבד. צעקה היא דבר שעלול לגרום נזק לקול וזה הדבר שאנחנו נוטים לעשות כאשר מבקשים מאיתנו להגביר את הקול.

לכן, את המאמר הזה אני מייעדת בעיקר למורים לפיתוח קול ולשון הפניה שלי תופנה כאן אליהם. בכל זאת, אני מאמינה שכולכם יכולים להפיק תועלת מהקריאה, ולהגביר את המודעות שלכם לקולכם. כולכם מוזמנים בברכה לקרוא את המאמר! והמסר שלי אליכם – זמרים ותלמידים לפיתוח קול – אל תעשו את זה לבד! עבדו על הגברת השירה ביחד עם המורה האישי שלכם.


את תופעת השירה השקטה מידי, אנחנו מוצאים בעיקר אצל בני העשרה. כולנו כמורים לפיתוח קול מצאנו את עצמנו כבר מתפללים בדחילו ורחימו אל הטרקטור שבחוץ שיפסיק להרעיש… אז הבה נתחיל כרגיל עם מה לא – שתי דרכים שלא הייתי ממליצה להתמודד בעזרתן עם הבעיה:

  1. לבקש מהתלמיד לשיר חזק (לא!!!!)
  2. לבקש מהתלמיד לפתוח את הפה "יותר גדול" (לא!!!)

אם תבקשו מהתלמיד הביישן להגביר את הקול – רוב הסיכויים שלא יקרה שום דבר,וזה, מורים יקרים, המקרה הטוב. אחת התכונות השכיחות בקרב תלמידים צעירים היא הביישנות, והביישנות תדאג להשאיר את הקול נחבא אל הכלים. במקרה הפחות רצוי – התלמיד יעשה כמצוותכם ויגביר את קולו. ללא הדרכה נוספת, מה שיקרה אז הוא שהצוואר יימתח, קופסת הקול תיקלע למתח מיותר ומיתרי הקול יתחככו בכאב אחד בשני – מה שלכל הדעות אינו רצוי אף פעם.

אם תנקטו בדרך השנייה – לבקש מהתלמיד לפעור את פיו – אז הלסת התחתונה תימתח כלפי מטה, כתוצאה מכך שוב יופעל לחץ מיותר על מיתרי הקול, התלמיד ייזכר סוף סוף את מי אתם מזכירים לו (את רופא השיניים!!) והקול יתמלא באוויר לא רצוי. מה שדווקא ממש לא יקרה – הוא שהשירה של התלמיד תתחזק.

אז מה כן מגביר את הקול בצורה הנכונה?

יצא לכם פעם לחשוב למה בתוך גיטרה קלאסית יש חור גדול? (כן, זה קשור! זה ועוד איך קשור!) ובכן, ה"חור" בגיטרה הקלאסית (פתח התהודה) נועד להגביר את הצלילים שמפיקים המיתרים בגיטרה. גם בגוף האדם יש מן "חור" אקוסטי שנועד להגביר את הצלילים שמיתרי הקול שלנו מפיקים. החור הזה מתחיל מעל מיתרי הקול – היכן שהלוע שלנו נמצא – וממשיך לאיזורי החיך הרך והקשה והענבל. יש אסכולות רבות הגורסות כי גם פתחי הסינוסים שלנו משמשים כ"חורי תהודה", אולם למעשה גילו שלא מתאפשרת ממש כניסת אוויר אל הסינוסים, מה שסותר את עניין התהודה שבסינוסים. לכן, כנראה ששם אנו פשוט מרגישים את הוויברציות של רטיטות הקול המגיעות מהחיך. עדיין, לומר לתלמיד "לשלוח את הקול שלו לכיוון הסינוסים שבמצח" הוא מעשה נכון בעיני – כי הוא מכוון את הקול בצורה חדה וישירה אל החיך – שהוא פתח תהודה אמיתי. במילים אחרות – התוצאה הרצויה מושגת.

דרך אגב, אני רוצה להציע למדענים שבינינו לערוך מחקר על החזרי צליל מן הסינוסים – זה מן הסתם יוכל לתת תשובה אנטומית לשאלה: האם שליחת הקול את הסינוסים מגבירה אותו.

מה שאנחנו, כמורים לפיתוח קול, צריכים לעשות, הוא לעזור לתלמידים לכוון את תנועת האוויר ממיתרי הקול אל פתחי התהודה שבחיך. (וכאמור, גם 'שליחה אל הסינוסים' או 'אל המצח' עובדת).

בתרגילים התחלתיים, הייתי ממליצה לכוון את הקול אל התהודה בעזרת חיקוי קולות של בעלי חיים: קוף ותן. כשמחקים קולות של קוף, החיך מתרומם (פתח התהודה גדל) ועבודת שרירי הבטן מעודדת יותר תמיכה. נהמת התן (AU ארוך וגבוה) מרימה את זרם האוויר ישירות מן הלוע אל החיך.

דרך אגב מורים יקרים, למי שנזכר עכשיו בכך שהפעלת שרירי הבטן יכולה להגביר מאוד את הקול – לא הייתי כל כך ממליצה לתקוף את נושא הגברת הקול מהכיוון הזה, למרות יעילותו. על תמיכה אנו חייבים לעבוד בכל מקרה (ועל תרגילי תמיכה אני מבטיחה לכם מאמר נוסף) ועבודה על שרירי בטן בהחלט מלמדת כיצד לשנות ווליום של צליל, אולם שירה עם שרירי בטן שעובדים כל הזמן בפול גז יכולה ליצור התעייפות מהירה ושחיקה. זה, יהפוך את האפקט הרצוי לזמני ביותר. אנחנו אכן צריכים לעבוד על שרירי הבטן שלנו והרבה, אולם לעניות דעתי, לאו דווקא בשביל המטרה הזו.

עבודה עם הברות (וואולים)

היות שפתח התהודה העיקרי שלנו נמצא בחיך, אני ממליצה לעבוד עם ההברות O, ו – U. ההברה O מכוונת את תנועת הקול לכיוון החיך וההברה U ממרכזת אותה לנקודה אחת. במקרים שהתלמיד מפיק צלילים עם לחץ בקול, הייתי ממליצה להתחיל את הפרזה עם ההברה A. אמנם ההברה הזו פחות מכוונת את הצליל אולם היא מסייעת לפתיחת פה רפויה יותר – מה שיסייע לפתור את הבעיה של הלחץ בקול. אם התרגיל מורכב ברצף משלוש ההברות A-O-U הפקת הקול תתחיל ברפיון יחסי ויהיה כיוונון הדרגתי אל החיך – מה שיגרום להגברת הקול ולשיפור ניכר באיכותו. בשלב מתקדם יותר – כאשר התלמיד כבר יודע כיצד להפיק צלילים ללא לחץ, ניתן דווקא לתרגל את ההברות בסדר הפוך – U-O-A. מה שקורה כאן הוא שהתלמיד מסתייע בתחילה בהברה הממרכזת U ומתמודד עם איך לא לפזר אותה כאשר הוא הוגה את ההברה הפחות ממרכזת O, ולאחר מכן עם ההברה שממש נוטה לפזר את הצליל – A (ואשר האתגר הוא לבטא אותה מ-מ-ו-ר-כ-ז-ת).

שימו לב שלעיתים, הבעיה באיכות השירה היא לא שהקול חלש, אלא שהקול מלא אויר. זה נובע בדרך כלל מחוסר הצמדות של מיתרי הקול בעת הרטיטה. אז עלינו לברר מדוע המיתרים אינם נצמדים, ואם אין מדובר בבעיה רפואית כגון פוליפ, יבלת, או נפיחות במיתרי הקול, אז העבודה צריכה להתמקד בתרגילים שעובדים על הצמדות מיתרי הקול (גם על כך יופיע כאן מאמר מפורט בהמשך).

כאשר אנו באים לטפל בבעיה קולית ספציפית של התלמיד, ובכלל זה גם שירה בווליום חלש, חשוב תחילה להגדיר בדיוק מה היא הבעיה – ממה היא נובעת, ורק אז אנו יכולים להכין "תוכנית התקדמות" שתכלול את התרגילים הנכונים. הנושא שבו התמקדנו במאמר הזה – כיוון תנועת הקול אל אזורי התהודה – הוא בדרך כלל גורם עיקרי שצריך לעבוד עליו. גם ספציפית בשביל ההגברה של הקול, וגם בכלל – בשביל הקניית הפקה בריאה ואיכותית יותר של הקול.

אז לסיום, חברים יקרים, כפי שנוהגת הדודה זלדה הזקנה לומר: "קדימה לעבודה!"
פורסם בקטגוריה אנטומיה, טכניקה לשמה, כללי, מדריך, מה עושים, פדגוגיה, פיתוח קול, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על בבקשה לשיר חזק!

  1. מאת גיא‏:

    האמת היא שאין לי הרבה דברים חכמים לומר על המאמר הזה, כי אינני מבין גדול באנטומיה של 'תיבת התהודה' האנושית, אך אין ספק שהמאמר מעניין ומרתק מאוד.

  2. מאת vandersister‏:

    הזכרת לי את שיעורי פיתוח הקול שלי, כשהמורה כל הזמן אמרה לי לכוון את הצליל למצח ולגבות 🙂 שזה קצת יותר מובן לילדה בת 15 מ"סינוסים" 😉

    • מאת אלה אלרם‏:

      הרבה יותר ברור מ'סינוסים'! אם בגיל 15 היו אומרים לי 'לכוון לסינוסים' הייתי אומרת למורה שעם כל הכבוד זה שיעור פיתוח קול ולא שיעור מתמתיקה. שתכוון היא לקוסינוסים… ח"ח למורה שלך על החשיבה הדידקטית! (-:

      אה… ואיך הצלחת להכניס לכאן סמיילים כל כך מתוקים? אני בושה להודות שאין לי מושג איך עושים את זה….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *