פיתוח שמיעה או עגבנייה לפרצוף! חלק ראשון

במשפט אחד: זמר המזייף את עצמו לדעת מסתכן בקבלת גשם עגבניות בפרצופו ובבגדיו. אין מה לעשות, זמריי היקרים, חייבים לשיר נקי… ולא שיש לי משהו נגד עגבניות, (נהפוך הוא: כמה מחבריי הטובים ביותר הם עגבניות!) ובכל זאת, עקב מחירן של העגבניות ההולך ומתייקר בשוק, ועקב דאגתינו העצומה למצבם הגופני הנפשי של מאזינינו – אנו כזמרים חייבים להיות מסוגלים לשיר בלי לזייף. שימו לב:

אמרתי להיות מסוגלים. זה אומר שמותר לזייף לפעמים – בתנאי שהזיוף תורם בצורה אסתטית כלשהי למוזיקה, אולם גם אז – הזיוף חייב להיות מבחירה. אנחנו עדיין צריכים להיות מסוגלים לשיר בלי לזייף.

יכולות להיות סיבות רבות שגורמות לזמר לזייף, ויש דרכים שונות לטפל בבעיות של זיופים (על כך מאמר בקרוב), אולם דבר אחד חייב להיות תמיד: הזמר חייב לשמוע. אם הזמר לא שומע את הזיופים של עצמו אז הוא לא יכול לתקן אותם. אי לכך – לימוד פיתוח שמיעה הוא המלצה מאוד מאוד חמה לכל זמר. במאמר להלן, אני רוצה להציע מספר דרכים שיכולות לעזור ולהקל עליכם בתהליך לימוד פיתוח השמיעה.

אז מה יכול באמת לעזור לנו?

גובה

אחד הדברים הבסיסיים בפיתוח שמיעה הוא להבחין בשוני שבגובה הצלילים השונים (פיץ'). כאשר הנכם מתבקשים לזהות צלילים שאתם שומעים, שימו לב דבר ראשון אם כיוון הצלילים עולה או יורד. הכיוון שאליו הולכים הצלילים (למעלה או למטה) הוא השלט הראשון שמראה את הדרך. גובה הצליל הוא הרמז הראשון לזהותו של הצליל.

למען אלה מביניכם שאינם בטוחים מתי הצלילים הם גבוהים או נמוכים: ככל שהצליל נהייה יותר דק, כך הוא יותר גבוה. זמרים שאינם מאומנים ישירו את הצלילים הגבוהים בקול ראש (או יצרחו או יצפצפו קלות), גיטריסטים יקצרו את המיתרים כדי להפיק צלילים יותר גבוהים ואצל הקלידנים: ככל שאתם מתקדמים ימינה במקלדת – כך הצלילים עולים. והפוך לגבי צלילים נמוכים: זמרים יפיקו אותם בקול דיבור ('קול חזה'), גיטריסטים ינצלו את אורך המיתרים ופסנתרנים ייקחו שמאלה במקלדת.

אקרובטיקה

לאחר שזיהיתם אם כיוון המלודיה עולה או יורד ('קונטורה' בעגה המוזיקאית), שימו לב לאופן ההתקדמות של המלודיה. במילים אחרות: האם המנגינה 'הולכת', 'מדלגת', או 'קופצת'. התקדמות במרווחים של סקונדות, יוצרים תחושה של התקדמות בצעד אחר צעד ('הליכה'). התקדמות בטרצות נשמעת כמו דילוגים ומעבר לכך – בקוורטות, בקווינטות וכ"ו התחושה היא של קפיצות. כאשר אתם צריכים לזהות צלילים או מרווחים מוזיקליים – נסו לאפיין את המרחק בין שני צלילים עוקבים כהליכה, דילוג או קפיצה. האפיון הזה יעזור לכם להבחין לפחות בין סקונדות, טרצות, ומרווחים גדולים יותר.

להמשך המאמר

אם אתם רוצים ללמוד עוד על מרווחיםבקרו כאן.
אם ברצונכם לדעת עוד על טכניקות קוליות בקרו כאן
פורסם בקטגוריה דרגות בסולם, טכניקה לשמה, כללי, מדריך, מה עושים, מרווחים, פדגוגיה, פיתוח שמיעה, תאוריה, עם התגים , , , , , , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על פיתוח שמיעה או עגבנייה לפרצוף! חלק ראשון

  1. פינגבאק: פיתוח שמיעה או עגבנייה לפרצוף! חלק שני | פיתוח קול: אלה אלרם פותחת את הפה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *